Close

26/10/2020

עבודה סוציאלית עם מתבגרים- בגישה פמיניסטית / עדי לברון עטיה (MSW)

עבודה סוציאלית עם מתבגרים- בגישה פמיניסטית אקטיביסטית ושיתופית

 

עדי לברון עטיה– עובדת סוציאלית בעלת תואר שני, החלה את דרכה המקצועית כעובדת נערות במצבי סיכון ומצוקה, בעיריית דימונה בשנת 2000.

הייתה בין העובדות הסוציאליות הראשונות אשר קלטה לשורות העבודה נערות במצבי סיכון כשותפות לעבודה. למדה כי נערות אשר היו במצבי סיכון הן המומחיות הגדולות ביותר לחייהן וזיהתה זאת כהזדמנות לשלב אותן במסגרות או במערכות המטפלות בנערות, החלה להעסיק אותן כמדריכות או בנות שרות.

ההבנה כי הדרך לסייע למתבגרים בכלל ולנערות וצעירות בפרט, היא פשוט להקשיב להן, הן יודעות מה נכון להן.

בשנת 2011 החלה לנהל את הבתים החמים לנערות (מסגרת טיפולית בקהילה לנערות במצבי סיכון ומצוקה)

עדי הכניסה את גישת העבודה הרואה נערות כשותפות כחלק ממערך, העבודה בבתים החמים.

עדי מאמינה כי אדם/אישה/צעירה/נערה אשר חוותה בחייה סיכון ומצוקה ועברה תהליך של שינוי וגדילה יכולה בהחלט להוביל ולהנהיג בתוך מסגרות חברתיות.

 

עבודה סוציאלית עם מתבגרים בראייה ביקורתית פמיניסטית

בעשור האחרון, מאז הופעת רשת האינטרנט, מתרבים הסימנים שהמגמה בת אלפי השנים תהפכת.

איזו מגמה מתהפכת? מגמת הקשרים והאינראקציה!

טכנולוגיות מידע הן גורם מרכזי בקביעת אופני האינטראקציה בין בני אדם ובעיצוב של מבנים ארגוניים ומשפחתיים. במסמך קצר זה, אתמקד בעבודה עם מתבגרים מדור ה- Z.

הכוונה בדור ה-Z היא לבני נוער וצעירים שנולדו בשלהי שנות ה-90 בואך שנות ה-2000. מדובר בדור שנולד וגדל לתוך עידן הרשתות החברתיות והטכנולוגיה המתקדמת ביותר, בהשוואה לדורות קודמים, החשש הכי גדול של דור ה Z הוא להיות מנותק מהטלפון הנייד, ובהתאם הוא גם מאמץ טכנולוגיות חדשות במהירות.

החל משנת 2005 ,החלו להופיע בבירור ניצניה של מהפכה היסטורית. במקום תכנים תאגידיים-מונולוגיים, הופיעו בזו אחר זו צורות חדשות של תכנים דיאלוגיים ומולטילוגיים: בלוגים עם טוקבקים, ויקיפדיה שיתופית, רשתות חברתיות ועוד. את המהפכה רואים בהתנהגותם של ילדי דור האינטרנט.

מהפכה זו מאלצת אותנו אנשי החינוך, אנשי הטיפול, הורים ועוד להתאים את עצמנו לעולם החדש של ילדנו ולוודא שאנו שומרים על הרלוונטיות שלנו בעיניהם.

בעבודתי עם בני נוער אני מתבססת על גישת הכוחות ועבודה סוציאלית פמיניסטית אקטיביסטית  שיתופית.

בבסיס העבודה שלי עומדים הקשר עם הדמויות המבוגרות המשמעותיות ועם קבוצת השווים, זאת ברוח פסיכולוגיית העצמי, הראה בקשר עם אחר משמעותי תנאי להתפתחות רגשית נאותה ולבניית אישיות בעלת חוסן.

כמו כן, אני נשענת על התיאוריה ההתפתחותית של אריק אריקסון, לפיה מאופיין כל שלב בחיי האדם בקונפליקט שפתרונו יביא למילוי משימה התפתחותית. הקונפליקט בגיל ההתבגרות לדידו של אריקסון הינו  גיבוש זהות מול בלבול תפקידים ופתרונו יוביל לרכישת זהות אישית.

בהתאם לכך, בעיני כל אדם העובד עם בני נוער במרחב, חשוב שיוודא כי מרחב זה מוגן ומאפשר עיסוק בחקר העצמי שלהם, המהווה שלב הכרחי לגיבוש זהות.

 

למה עבודה סוציאלית פמיניסטית יכולה לעבוד גם עם נערים לא רק נערות

 

מעבר לתפיסות אלו, הנוגעות לחייה של המתבגרת עצמה, או המתבגר תפיסת הטיפול שלי  נתמכת על תיאוריות פמיניסטיות עכשוויות , האוחזות בכך שתופעות רבות המופיעות אצל נערות (וגם אצל נערים), הינן תופעות חברתיות רחבות הנובעות מהקשרים חברתיים ולא בהכרח ממאפיינים אישיותיים פתולוגיים.

כדי להבין לעומק את מצבה הכולל של נערה עלינו להביא בחשבון את מכלול המיקומים החברתיים שלה ואת היחסים המורכבים בין המיקומים הללו וכן את ההשפעות ההדדיות של קטגוריות חברתיות כמו מיגדר, מין, מיניות, גיל, צבע, תרבות, הגירה, דת, מוגבלות פיזית ועוד על חייהן של נערות, על ההבניות החברתיות הרלבנטיות לגביהן ועל הדרכים בהן הן מתמודדות איתן.

נערים כמו נערות, גם הם מושפעים מתופעות חברתיות רחבות- חשוב שנדע לקחת בחשבון גם את המיקומים החברתיים ואת היחסים שיש להם עם מיקומים אלו.

בהקשר זה, במרחבי עבודה עם בני נוער (אם זה במסגרות חינוכיות/בלתי פורמליות ואף בחוגים) חשוב ליצור סביבה רגישת מגדר ותרבות, שתיקח בחשבון את המערך הסביבתי, הגאוגרפי המשפחתי ו/או הקהילתי בו הן חיות.

 

הספרות העכשווית העוסקת בתחום הנוער מציינת כי הנוער של היום חי בחברה מרובת אפשרויות ואתגרים בתקופה המעצבת של ההתבגרות וכי על העוסקים בתחום הנוער לקחת על עצמם את המשימה להכין  את בני הנוער לקראת האחראיות והאתגרים של החיים הבוגרים ולעזור להם לפתח את המיומנויות החיוניות להצליח בעולם המבוגרים. במקום  להניח  כי המכשול העיקרי של הנער בתהליך ההתבגרות הוא  ההתנהגות הבעייתית שלו ואז לטפל בה – יש לפתח שירותים התומכים בתהליך התפתחות בריא של הנוער על מנת למנוע בעיות ולהכינו לחיים בוגרים.

על רקע זה,  גישת ה- Positive Youth Development) PYD) המבוססת על תיאוריות התפתחותיות מבקשת להחליף את ההתמקדות בבעיות, בחולשות ובפתולוגיה ולקדם התפתחות בריאה באמצעות התנסות וחווית הצלחה  הן במשימות התפתחותיות, והן באינטראקציה עם המשפחה, קבוצת השווים, ובהקשרים חברתיים ותרבותיים שונים. הנחת היסוד של גישת הכוחות גורסת שבכל אדם יש כוחות, שאיתם צריך לעבוד במפגש המקצועי/האישי/החינוכי לפי גישה זו, על איש המקצוע להתייחס אל האדם דרך כוחותיו ולא דרך בעיותיו (כהן, 2003).

 

 (MSW), מנהלת מערך בתים חמים, עמותת יחדיו.

Adi.atia@yachdav.org.il

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לוגו של וואטסאפ

צרו קשר